<h1>צידה לדרך מ"א כ"א פ"י</h1>
<h2>דף מג.</h2>
שתי עורות יש לו לושט החיצון אדום והפנימי לבן. ניקב זה בלא זה כשרה אבל אם נתחלף גוון העורות טרפה. וכן אם שניהם אדומים או לבנים טרפה. ניקבו זה שלא כנגד זה טרפה. שהרי לפעמים יבאו הנקבים זה כנגד זה על ידי נדנוד. קרום שעלה מחמת מכה בושט אינו מגין. ואם יש ספק דרוסה בושט צריך לבדוק מבפנים אם יש שם כתם אדום לפי שהארס מאדם הבשר. ישב לה קוץ בושט ואין דם (ניטל) [ניכר] מבפנים כשרה. ויש אומרים שיש לחוש ונכון להחמיר. ואם נמצאת הקוץ בושט כשרה שזהו מאכל הבהמות. נפסקה רוב הגרגרת טרפה ודוקא רוב חללה ועובי התנוך אינו משלים לרובה. ניקבה הגרגרת נקבים נקבים מצטרפין לרובה אם עומדין בהקף הגרגרת והוא שאין בהם חסרון שאם יש בהם חסרון מצטרפין לכאיסר. ובעוף אם יש בהם נקבים של חסרון יקפלו הרצועה שבה הנקבים על פי הקנה אם חופה הנקבים והשלם שבין נקב לנקב (אם) [את] רוב הקנה טרפה נפחת כדלת ולא ניטל הפחת אם יכנס לרחבו איסר טרפה ואם נסדקה לארכה אפילו לא נשאר בה אלא משהו למעלה ומשהו למטה כשרה. נמצאת הקנה פסוקה ברוב או חסרה כסלע ואין אנו יודעין אם היה לפני השחיטה או לאחר השחיטה יפסקו או יחסרו במקום אחר אם הם דומין כשרה. ולעולם ידמו משלש טבעות לשלש טבעות שנכנס בזה השיעור הטבעות והבשר שבין הטבעות. ומקום הזה נודעות. ואם משתנים. למראית אחרת פונים. צועקים ואינם נענים. כי מחיים אומללו. כלו בעשן כלו. קנה וסוף קמלו.
